במסגרת הכתבה, סוקרה את העיר בני ברק בכללותה, בנייניה וכל האייקונים האדרכליים שהופיעו בלוגו ובסילואט + ראיון קצר עם צוות המשרד.
"הרחוב החרדי מורכב מהרבה מאוד סגנונות, ולכן שילבנו בתי מדרש ובתי כנסת שהם מקום של תורה, מרכזי עסקים ומשרדים, וגם בית חולים שהוא מקום של חסד", מסבירה גרינפלד.
מדוע נבחרה דווקא האדריכלות להיות מרכיב מרכזי במיתוג העיר? "אין ספק שבניין ובנייה מעבירים תחושות חזקות של יציבות, של בית חם, מקום אישי ואינטימי, לצד חוזק ועשייה מבחינת שגשוג והתקדמות", היא משיבה.
"סילואט צריך לבטא את העיר, ואני יכולה לבטא את העיר באמצעות הבניינים", אומרת גרינפלד.
"אנשים לא בוער לי לשים; אני באה לספר את המהות של העיר ואת מה שיש בה, והבניינים מספרים.
גם לתל אביב יש מה לספר, אבל הם מעדיפים להציג אותה כעיר של תענוגות וחיי הלילה, ולכן הלוגו הוא של נצנצים, אך הוא לא באמת מבטא את ייחודה של העיר".
לדבריה, "גם בבני ברק יש חיים צבעוניים.לקחנו הכל והכנסנו לספרה 0, לעיגול שהוא שלם. בפן הרוחני, כל העיר חיה חיים פשוטים ומלאי אחווה, בלי מותרות. כולם לכודים תחת אותה מעטפת.הרבה תושבים שהראינו להם את הלוגו אמרו שזה נראה כמו סרט מתנה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה